סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב, שכותרתו "חקירת המשטרה", קובע:
"נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח
בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה
להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות
לפתיחה בחקירה… "
סעיף 62(א) לחסד "פ, שכותרתו "העמדה לדין וסגירת תיק", קובע:
"ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם
פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן
מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו
תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן…"
אחת הסוגיות הרגישות ביותר במערכת המשפט בישראל היא ההחלטה שלא לפתוח בחקירה או לא להגיש כתב אישום – גם כאשר יש חשד סביר לביצוע עבירה או כשיש די ראיות להגשת כתב אישום. החוק הישראלי מבטא את ההכרה וההבנה כי לא כל תיק שמגיע למשטרה חייב להסתיים בחקירה, לא כל חקירה חייבת להוביל לכתב אישום, ולא כל כתב אישום בהכרח ישרת את טובת הציבור.
על מנת לתת ביטוי להכרה הזו, נקבעה העילה לפיה "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין”, אשר בעבר נקראה "חוסר עניין לציבור" .
לציין כי שינוי שמה של העילה לא מבטא שינוי כלשהו במדיניות, אלא נעשה על מנת שלא להטעות את הציבור כאילו המדובר בנושא שאינו "מעניין" את הציבור, אלא להבהיר שהסגירה מכוונת למקרה שאין אינטרס ציבורי לעסוק בו.
סגירת התיק בעילה זו משמעותה החלטה שלא לקדם הליך פלילי – לא בשל חוסר ראיות או העדר אשמה – אלא בשל שיקול דעת רחב שבוחן את טובת הציבור בראייה כוללת.
הנחייה 1.1 של פרקליט המדינה מתווה את השיקולים לסגירת תיק בעילה זו ומגדירה את התנאים העשויים להצדיק את הבחירה שלא לפעול בכלים הפליליים גם במקרה שקיימת תשתית ראייתית.
מהם השיקולים המרכזיים לסגירת תיק בעילה זו?
1️⃣ חומרת העבירה ונסיבותיה
• האם מדובר בעבירה חמורה?
• מה הנזק שנגרם בפועל?
• האם מדובר בהתנהגות עבריינית נפוצה שיש אינטרס למגרה, או באירוע נקודתי?
• האם מדובר בעבירה מתמשכת המוסיפה להתקיים גם במועד בו אמורה להתקבל ההחלטה?
ברור שככל שהמעשה חמור יותר, כך תגבר הנטייה להעמדה לדין. אולם כאשר מדובר במעידה חד פעמית, התנהגות בשוליים האפורים, או פגיעה שולית – ניתן לשקול סגירת תיק בעילה זו.
2️⃣ נסיבות אישיות של החשוד
• מצב רפואי קשה
• גיל צעיר או מבוגר
• העדר עבר פלילי
• הבעת חרטה ושיתוף פעולה מלא עם החקירה
• סיכויי שיקום גבוהים או השלכות חריגות של ההליך הפלילי (למשל: אובדן מקור פרנסה, פגיעה בלתי הפיכה בשם הטוב).
3️⃣ עמדת המתלונן או הנפגע
• האם הנפגע ביקש לסיים את ההליך?
• האם נוצר פיוס בין הצדדים?
• האם קיימת עמדה סלחנית, חרטה מצד החשוד, או פיצוי?
בעבירות חמורות – ובעיקר בעבירות מין או אלימות במשפחה – לא ניתן להסתפק בעמדה סלחנית של הקורבן כדי לסגור תיק, אך בעבירות אחרות – בהחלט כן.
4️⃣ שיקולים מוסדיים וציבוריים
• האם מדובר בעבירה שאינה מצויה בסדר עדיפות גבוה מדיניות האכיפה?
• האם המקרה, מבחינת החומרה הנמוכה אל מול המשאבים הנדרשים לאכיפה, אינו מצדיק השקעת המשאבים המוגבלים ממילא, ותומך בהחלטה לסגור את התיק
• האם יש שיקולים ביטחוניים, מדיניים או מודיעיניים המצדיקים הימנעות מההליך?
5️⃣ הליכים חלופיים
קיימים מקרים ההולמים את האפשרות של "סגירת תיק בהסדר" בהתאם לסעיפים 67א' – 67יב' לחסד"פ, בהם תימנע התביעה מהעמדה לדין תוך קבלת התחייבות מהחשוד:
• לשלם פיצוי לנפגע
• להיכנס להליך טיפולי/שיקומי
• לשלם קנס לקופת המדינה
• כל סנקציה אחרת רלוונטית – בהסכמה
📄 מה המשמעות המעשית של סגירת תיק בעילה זו?
• אין הרשעה.
• אין כתב אישום.
• בחלק מהמקרים – אפשר למחוק את הרישום מהמרשם הפלילי.
• נפתחת דלת להמשך חיים נקיים, לעיתים גם מבלי להכתים תדמית, פרנסה, או עתיד מקצועי.
עם זאת – חשוב לדעת שהעילה אינה מעידה בהכרח על חפות. ולכן, יש חשיבות לעתור לבקשת שינוי עילת הסגירה ל”חוסר אשמה” – במידת הצורך.
👩⚖️ תפקיד עורך הדין בהליך
הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה לצורך ניקוי שמו של החשוד, ומחיקת הרישום המשטרתי.
במקרים המתאימים, ניתן לבקש לשנות את העילה ל"חוסר אשמה" שמשמעותה, הלכה למעשה – מחיקת הרישום.
פנייה כזו מבוססת על טיעון משפטי, הצגת עובדות אישיות, צירוף מסמכים ולעיתים מכתבי אופי, חוות דעת רפואיות, מסמכים שיקומיים ועוד.
במקרים רבים – מדובר בהבדל בין חיים תחת איום פלילי, לבין התחלה חדשה.
⸻
יש לך תיק פתוח? נסגר תיק נגדך בעילה של חוסר ראיות, או "נסיבות העניין"?
אני כאן כדי לעזור לך להציג את התמונה המלאה בפני הרשויות– ולפעמים, גם לסגור את הסיפור עוד לפני שהוא מתחיל.
דילוג לתוכן
