הרבה פעמים אנחנו שומעים בחדשות או בשיחות היום־יום על כתב אישום, אבל לא תמיד ברור מה באמת עומד מאחורי המושג הזה ואיך התהליך מתרחש בפועל.
כמי שעבדה בפרקליטות במשך 21 שנה, אני רוצה לשתף מניסיון אישי כדי להסביר איך נראה ההליך מבפנים – מהשלב שבו מתבצעת חקירה ועד הרגע שבו מבוצעת הגשת כתב אישום לבית המשפט.
שלב ראשון: פתיחת חקירה
חקירה פלילית יכולה להתחיל בכמה דרכים:
ליצירת קשר מהירה עם עו"ד נאווה טולדנו
- הגשת תלונה במשטרה
- קבלת מידע על עבירה שבוצעה
- פנייה של אדם שנפגע או עד למעשה
בשלב הזה ניהול החקירה נמצא באחריות המשטרה. רק במקרים מורכבים במיוחד הפרקליטות מעורבת כבר מההתחלה.
שלב שני: העברת התיק לפרקליטות
לאחר שהמשטרה מסיימת את החקירה, התיק מועבר לפרקליטות – בתיקים שנמצאים בסמכותה. שם נבחר פרקליט שאחראי לעבור על חומרי החקירה, לנתח אותם מבחינה עובדתית ומשפטית, ולהחליט האם יש מקום להורות על הגשת כתב אישום.
שלב שלישי: ניסוח כתב האישום
הפרקליט יושב על התיק, לומד את הראיות, ובמידה והוא סבור שיש מספיק בסיס – הוא מנסח את טיוטת כתב האישום.
שלב רביעי: אישור הממונה
הטיוטה מועברת לממונה על הגשת כתבי האישום באותו בית משפט. הממונה בוחן האם כתב האישום מבוסס על ראיות מספקות וכבילות, והאם הוא ערוך בהתאם לדרישות המשפטיות. רק לאחר אישור זה ניתן להגיש את כתב האישום.
השלב האחרון: פתיחת ההליך הפלילי
מרגע שמתבצעת הגשת כתב אישום לבית המשפט – ההליך הפלילי יוצא לדרך.כך למעשה מסתיים שלב החקירה ומתחיל שלב המשפט, שבו ייקבע גורלו של הנאשם.
שאלות נפוצות על הגשת כתב אישום
מה ההבדל בין כתב אישום שמוגש על ידי התביעה המשטרתית לבין כזה שמוגש על ידי הפרקליטות? רוב כתבי האישום בישראל מוגשים על ידי התביעה המשטרתית בעבירות קלות ובינוניות סביב בית משפט השלום. הפרקליטות מטפלת בעבירות חמורות יותר, פשעים חמורים, ומייצגת בבית המשפט המחוזי. השיוך נקבע בהתאם לחומרת העבירה, מורכבות התיק והוראות חוק סדר הדין הפלילי.
מהו שימוע לפני הגשת כתב אישום ומתי קיימת חובה לקיים אותו? שימוע הוא הזדמנות המוענקת לחשוד בעבירת מסוג "פשע" להציג את טיעוניו מדוע להימנע מהגשת כתב אישום. התביעה מחויבת לשלוח מכתב יידוע לחשוד, המאפשר לו או לעורך דינו לפנות בכתב או בעל פה תוך 30 ימים, כדי לנסות ולסגור את התיק.
האם אפשר לבטל הגשת כתב אישום לאחר שהוא כבר הוגש לבית המשפט? כן, התביעה או הפרקליטות רשאיות לחזור בהן מאישום בכל עת לפני הכרעת הדין. בנוסף, הסנגור יכול להגיש בקשה לעיכוב הליכים לנציג היועץ המשפטי לממשלה, או לבקש מהתביעה לחזור בה לאור ראיות חדשות, כשלים בחקירה, או נסיבות אישיות חריגות שהתגלו.
כמה זמן יכול לעבור מסיום החקירה המשטרתית ועד הגשת כתב אישום? החוק קובע תופסי זמן מוגדרים לטיפול בתיקים, בהתאם לחומרת העבירה. בעבירות מסוג עוון לרוב מדובר עד שנה, ובעבירות פשע עד שנתיים, אם כי התביעה יכולה לבקש ארכות מגורמים מוסמכים. בתיקים שבהם החשוד נתון במעצר, לוח הזמנים צפוף בהרבה.
מהו הסדר מותנה ואיך הוא מונע הגשת כתב אישום? הסדר מותנה הוא מסלול שמאפשר סגירת תיק פלילי ללא הרשעה וללא הגשת כתב אישום. החשוד מודה בביצוע העבירה ומתחייב למלא תנאים מסוימים, כגון תשלום קנס, פיצוי לנפגע או עבודות לתועלת הציבור. אם התנאים מתמלאים, התיק נסגר ללא רישום פלילי.
כיצד ניתן לקבל את חומרי החקירה לאחר הגשת כתב אישום? לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, מעת שנמסר הודעה על הגשת כתב אישום, עומדת לנאשם ולסניגורו הזכות מלאה לעיין בכל חומרי החקירה ובהעתקי ההודעות שנגבו. העיון מאפשר לנאשם להיערך למשפט, לבחון את עוצמת הראיות ולבנות קו הגנה מסודר.
מה קורה אם התגלו ראיות חדשות לאחר שכבר בוצעה הגשת כתב אישום? אם מתגלות ראיות חדשות לטובת הנאשם, ההגנה יכולה להציגן בפני התביעה כדי להביא לביטול האישום. אם התביעה מגלה ראיות מפלילות נוספות, היא רשאית לבקש מבית המשפט לתקן את ניסוח האישום, בהתאם לכללים הקבועים בחוק המבטיחים את זכות התגובה.
מהם הרישומים המשפטיים שנוצרים בעקבות הגשת כתב אישום? עם מסירת האישום לבית המשפט, הסטטוס של האדם משתנה מ"חשוד" ל"נאשם". האירוע נרשם במרשם הפלילי של המשטרה תחת תיקים תלויים ועומדים (תב"ע). רישום זה נשאר פתוח ומנוהל עד לסיום ההליך המשפטי בזיכוי מלא, בביטול או בהרשעה.
