ייצוג בשימוע לפני הגשת כתב אישום

ההזדמנות להשפיע על החלטת התביעה ולפעול לסגירת התיק הפלילי לפני הגשת כתב אישום

קבלת מכתב יידוע על העברת תיק החקירה לפרקליטות או ליחידת התביעות היא שלב משמעותי בהליך הפלילי. בשלב זה, לאחר שהושלמה החקירה והחומר הועבר לבחינת התביעה, מתעוררת האפשרות שיוגש נגד החשוד כתב אישום.

אלא שהעברת חומר החקירה לתביעה אינה מלמדת בהכרח כי התקבלה החלטה סופית להעמיד לדין. במקרים שבהם עומדת לחשוד זכות שימוע, ניתנת לו האפשרות להציג את טענותיו לפני קבלת ההחלטה, ולבקש כי התיק ייסגר או כי לא יוגש נגדו כתב אישום בעבירה מסוימת.

שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא אחד השלבים המשמעותיים ביותר בהליך הפלילי, משום שהוא מאפשר להשפיע על החלטת התביעה בטרם נפתח ההליך בבית המשפט.

הדברים נכונים במיוחד בתיקים מורכבים של עבירות מין, עבירות צווארון לבן, עבירות אלימות ועבירות חמורות אחרות, שבהם עשויות להיות לעצם ההעמדה לדין השלכות משמעותיות על שמו הטוב של החשוד, על מעמדו המקצועי ועל חייו האישיים.

עם זאת, הליך השימוע אינו מסתכם בהצגת בקשה כללית להימנע מהגשת כתב אישום. כדי להביא לבחינה מחודשת של התיק, נדרשת עבודת הכנה יסודית, הכוללת ניתוח של התשתית הראייתית, זיהוי קשיים משפטיים וגיבוש טענות העשויות להצדיק שינוי בהחלטת התביעה.

לאחר 25 שנות עיסוק במשפט הפלילי, מהן למעלה משני עשורים בתפקידים בכירים בפרקליטות המדינה, אני מביאה לייצוג בשימוע ניסיון מעשי בקבלת החלטות על העמדה לדין ובהובלת הליכי שימוע מן הצד של התביעה.

קיבלתם מכתב יידוע? עדיין ניתן להשפיע על ההחלטה להגיש כתב אישום

קבלת הודעה על העברת תיק החקירה לתביעה מעוררת מטבע הדברים חשש כבד מפני הגשת כתב אישום והשלכותיו.

לעיתים, החשוד סבור כי לאחר שהמשטרה השלימה את החקירה והעבירה את התיק לפרקליטות, אין עוד אפשרות ממשית להשפיע על ההחלטה.

אולם הליך השימוע נועד בדיוק לשלב זה. הוא מאפשר להציג בפני התביעה טענות ונתונים שעשויים לשנות את הערכתה ביחס לתשתית הראייתית, לסיכויי ההרשעה או להצדקה הציבורית שבהעמדה לדין.

מימוש נכון של זכות השימוע מחייב הבנה של ההליך ושל השאלות המרכזיות שעליהן נדרשת התביעה להכריע.

קשיים וחששות נפוצים בשלב השימוע:

  • חשש מפני הגשת כתב אישום והרשעה פלילית: מעבר לסיכון שבעונש, עצם ניהול ההליך הפלילי עלול להשפיע על אפשרויות התעסוקה, על רישיונות מקצועיים ועל שמו הטוב של החשוד.
  • קושי בניתוח חומרי החקירה: בחינת התשתית הראייתית מחייבת יכולת לזהות סתירות, כשלים ומחדלי חקירה, ולהעריך את משמעותם ביחס ליכולת להוכיח את האשמה.
  • חשש מהעלאת טענות שיפגעו בהגנה: הצגת גרסה עובדתית או מסירת מידע במסגרת השימוע עשויות להשפיע על המשך ניהול התיק אם יוגש כתב אישום. לכן, לא כל טענה שניתן להעלות היא בהכרח טענה שנכון להציג בשלב זה.
  • חוסר היכרות עם שיקולי התביעה: חשודים רבים אינם יודעים אילו טענות עשויות להצדיק שינוי בהחלטה על העמדה לדין, ומהי הדרך הנכונה להציג אותן בפני הגורמים המוסמכים.


מניסיוני, חשיבותו של השימוע אינה נמדדת בהיקף הטענות המועלות בו או בתקיפות שבה הן מוצגות, אלא ביכולת לזהות את הסוגיות שעשויות להשפיע באמת על החלטת התביעה.

המעטפת המשפטית: ניתוח חומר הראיות, גיבוש אסטרטגיה וייצוג בשימוע

ייצוג בשימוע לפני הגשת כתב אישום מחייב היכרות מעמיקה עם הדין הפלילי, עם דיני הראיות ועם אמות המידה שלפיהן מתקבלות החלטות על העמדה לדין.

במסגרת עבודתי בפרקליטות המדינה קיימתי הליכי שימוע רבים והייתי מעורבת בקבלת החלטות בעקבותיהם. הניסיון הזה מאפשר לי לבחון את התיק מתוך היכרות עם השיקולים המנחים את התביעה ועם המשמעות שניתנת לטענות ההגנה בשלב זה.

לעיתים, המפתח לסיום ההליך נמצא בקושי ראייתי שלא קיבל משקל מספק. במקרים אחרים, מדובר בפגם משפטי, בנסיבה עובדתית מהותית או בשיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי שבהעמדה לדין.

הבחירה בטענות שיועלו ובאופן הצגתן מחייבת התאמה לנסיבותיו של כל תיק.

מה כולל הייצוג המשפטי בשימוע?

  • בחינה יסודית של חומר החקירה: בקשה לקבלת חומרי החקירה הרלוונטיים לצורך השימוע, ניתוח הראיות וזיהוי סתירות, מחדלים וקשיים משפטיים שעשויים להשפיע על ההחלטה להגיש כתב אישום.
  • גיבוש אסטרטגיה משפטית: בחינת האפשרויות העומדות בפני החשוד, לרבות סגירת התיק, הימנעות מהגשת אישום בעבירות מסוימות או סיום ההליך בדרך חלופית, ככל שהדין מאפשר זאת.
  • הכנת טיעונים מנומקים בכתב: גיבוש מסמך משפטי המבסס את הטענות העובדתיות והמשפטיות המצדיקות הימנעות מהעמדה לדין, תוך התמקדות בסוגיות בעלות המשקל הממשי.
  • ייצוג בשימוע בעל פה: במקרים המתאימים וכאשר התביעה מאפשרת זאת, הצגת הטיעונים בפני הפרקליטים או התובעים המוסמכים לבחון את התיק ולהחליט בעניינו.
  • בחינת האפשרויות לסיום ההליך: פעולה לסגירת התיק בעילה המתאימה, להימנעות מהגשת אישום בעבירות מסוימות או לקידום חלופה אחרת להעמדה לדין, בהתאם לנסיבות ולדין.


חשוב להדגיש כי הליך השימוע אינו משפט מוקדם, ואין מטרתו לנהל מחדש את החקירה או להציג את מלוא הטענות שעשויות לעמוד להגנה במשפט.

לעיתים, דווקא הצגה ממוקדת של מספר טענות מרכזיות עשויה להיות בעלת ערך רב יותר מפירוט נרחב של כל הקשיים וההשגות האפשריים.

הכנה נכונה לשימוע מחייבת לא רק לדעת מה ניתן לטעון, אלא גם להחליט אילו טענות נכון להעלות בשלב זה, ומה רצוי להותיר להמשך ההליך אם יוגש כתב אישום.

הניסיון מהפרקליטות והמשמעות שלו עבורכם

הליכי שימוע הם חלק בלתי נפרד מעבודת רשויות התביעה. במסגרתם נדרשים פרקליטים ותובעים לבחון את טענות החשוד ולהעריך אם יש בהן כדי לשנות את ההחלטה להעמידו לדין.

במשך למעלה משני עשורים שירתתי בפרקליטות המדינה בתפקידים בכירים, ובהם ראש צוות פלילי. במסגרת תפקידיי עסקתי בניהול תיקים מורכבים, בבחינת ראיות, בגיבוש החלטות על העמדה לדין ובניהול הליכי שימוע.

במהלך השנים נדרשתי לבחון טענות שהציגו סנגורים, להעריך את משמעותן הראייתית והמשפטית ולקבל החלטות הנוגעות להמשך ניהולו של ההליך הפלילי.

הניסיון הזה מעניק לי היכרות מעמיקה עם האופן שבו נבחנים טיעוני שימוע, עם השיקולים שעשויים להוביל לשינוי בהחלטת התביעה ועם ההבחנה בין טענות שאינן משפיעות על התוצאה לבין טענות המחייבות בחינה מחודשת של התיק.

לכך מצטרפים 25 שנות ניסיון במשפט הפלילי, תואר שני במשפטים בהצטיינות וניסיוני בהוראת המשפט הפלילי במסגרת האקדמית.

אני סבורה כי היתרון המשמעותי בייצוג בשימוע אינו רק היכולת לנסח טיעון משפטי משכנע, אלא גם ההבנה כיצד הטיעון ייבחן על ידי מי שנדרש להחליט אם להגיש כתב אישום.

ההיכרות שלי עם עבודת התביעה מאפשרת לי לזהות את הסוגיות שעשויות להיות בעלות משקל ממשי, להעריך את האפשרויות לסיום ההליך ולהציג את הטענות המתאימות בפני הגורמים המוסמכים.

מטרתי היא למצות את האפשרות להביא לסיום ההליך לפני הגשת כתב אישום, ככל שהדבר אפשרי, תוך שמירה על זכויות החשוד ועל האינטרסים שלו גם במקרה שבו יוחלט להעמידו לדין.

הזמן פועל לרעתך – פנה לייעוץ וייצוג בשימוע מיידי

מלאו את הפרטים בטופס ואחזור אליכם בהקדם

כל מה שחשוב לדעת על הליך השימוע הפלילי

הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא הליך המאפשר לחשוד להציג את טענותיו בפני רשות התביעה, בטרם מתקבלת החלטה סופית על העמדתו לדין.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מעגן, בכפוף לתנאים ולחריגים הקבועים בו, את זכותו של חשוד בעבירת פשע לקבל הודעה על העברת חומר החקירה לתביעה ולפנות בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום.

מטרת השימוע היא לאפשר בחינה של טענות החשוד לפני קבלת ההחלטה, ובמקרים המתאימים להביא לסגירת התיק, לשינוי סעיפי האישום המיועדים או להחלטה אחרת.

בהתאם לסעיף 60א(ד) לחוק סדר הדין הפלילי, חשוד רשאי, ככלל, לפנות בכתב לרשות התביעה בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעת היידוע, בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת אישום בעבירה מסוימת.

הגורמים המוסמכים רשאים להאריך את המועד, ולכן כאשר נדרש זמן נוסף לעיון בחומר החקירה ולהכנת הטיעונים, יש לבחון הגשת בקשה מתאימה לארכה.

חשוב להדגיש כי מכתב יידוע על העברת חומר החקירה לתביעה אינו בהכרח הודעה על החלטה סופית להגיש כתב אישום.

כמו כן, החוק כולל חריגים לחובת היידוע ומאפשר, בנסיבות שנקבעו בו, הגשת כתב אישום גם לפני חלוף התקופה.

משום כך, עם קבלת מכתב יידוע מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בהקדם.

החוק מקנה לחשוד זכות להציג את טענותיו בכתב. קיום שימוע בעל פה אינו זכות אוטומטית בכל תיק, והוא נתון להחלטת רשות התביעה בהתאם לדין ולהנחיות החלות עליה.

במקרים מסוימים, הגשת טיעונים מנומקים בכתב מאפשרת להציג באופן מסודר את הקשיים הראייתיים והמשפטיים ואת הנסיבות המצדיקות הימנעות מהעמדה לדין.

במקרים אחרים, יש יתרון לקיום פגישה שבה ניתן להציג את הטענות, להשיב לשאלות ולהבהיר סוגיות מסוימות בפני הגורמים המטפלים בתיק.

הבחירה בדרך הנכונה תלויה במורכבות התיק, בטיב הטענות ובשיקולים הנוגעים לאסטרטגיית ההגנה.

בעקבות שימוע רשאית התביעה להחליט שלא להגיש כתב אישום ולסגור את תיק החקירה, בהתאם לעילות הסגירה הקבועות בדין.

בין היתר, ניתן לסגור תיק מחוסר אשמה, מחוסר ראיות מספיקות או בשל נסיבות העניין בכללותן, שאינן מתאימות להעמדה לדין.

לעילת הסגירה עשויה להיות משמעות משפטית ומעשית, ובפרט ביחס למידע שיישאר ברישומי המשטרה.

במקרים המתאימים, ניתן גם לבחון אפשרות לסיום ההליך בהסדר מותנה, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק ולשיקול דעת התביעה.

עם זאת, אין לראות בהסדר מותנה חלופה מתאימה בכל מקרה, במיוחד כאשר קיימת תשתית משפטית או ראייתית המצדיקה את סגירת התיק ללא הסדר.

טענות ומידע שנמסרים במסגרת השימוע עשויים להיות בעלי משמעות בהמשך ההליך, אם תתקבל בסופו של דבר החלטה להגיש כתב אישום.

הדברים נכונים במיוחד כאשר במסגרת השימוע מוצגת גרסה עובדתית, נמסר מידע שלא עלה בחקירה או מועלות טענות שעשויות להשפיע על ניהול ההגנה.

עם זאת, אין לקבוע באופן גורף שכל טענה או מסמך המוגשים בשימוע יהיו בהכרח ראיה קבילה במשפט. יש לבחון את טיב המידע ואת דיני הראיות החלים עליו.

לכן, ייצוג בשימוע מחייב שיקול דעת גם ביחס להיקף המידע שיוצג ולמשמעות האפשרית של חשיפתו בפני התביעה.

כאשר חשוד אינו מממש את זכותו להציג טיעונים במועד הקבוע בחוק, רשאית רשות התביעה להמשיך בבחינת התיק ולהחליט על הגשת כתב אישום ללא קיום שימוע.

עם זאת, בנסיבות מתאימות ניתן לפנות בבקשה להארכת המועד, ככל שטרם התקבלה החלטה המחייבת התייחסות אחרת.

גם לאחר הגשת כתב אישום קיימים כלים משפטיים לבחינת תקינות ההליך ולפעולה לסיום התיק, אולם מדובר בשלב שונה, שבו כבר נפתח ההליך הפלילי בבית המשפט.

לכן, יש חשיבות למימוש זכות השימוע במועד ולהיערכות מקצועית לפני קבלת החלטת התביעה.

במסגרת תפקידיי הבכירים בפרקליטות המדינה ניהלתי הליכי שימוע ונדרשתי להעריך את הטענות שהציגו סנגורים בטרם התקבלו החלטות על העמדה לדין.

ניסיון זה מאפשר לי להבין כיצד מתגבשת החלטת התביעה, מהו המשקל שניתן לקשיים ראייתיים ולפגמים משפטיים, ואילו נסיבות עשויות להצדיק שינוי בהחלטה להגיש כתב אישום.

שימוע אפקטיבי אינו נמדד בעצם קיומו, אלא באיכות ההכנה, במשקל הטענות וביכולת להצביע על הצדקה משפטית ממשית להימנעות מהעמדה לדין.

על עקרונות אלה אני מבססת את עבודתי בייצוג חשודים בהליכי שימוע בפני הפרקליטות ויחידות התביעות.




המלצות

לקוחות, קולגות ואנשי מקצוע מספרים על הליווי המשפטי והאנושי לאורך הדרך

לאורך המסע המשפטי הקשה וארוך השנים, הייתה לי דמות שליוותה אותי, דמות מקצועית, חכמה, חריפה ואסרטיבית לצד אנושיות והכלה. עו"ד טולדנו הייתה שם עבורנו בכל צעד ושעל, בסבלנות ורצון לעזור, דבר שנתן לי ולבנותיי הרגשה שיש לנו גב חזק ורציני מול מערכת משפטית גדולה, שלעיתים אדם מן הישוב לא יודע את הליכי המשפט ולא תמיד נקרה בדרכו אדם עם סבר פנים יפות שמלווה אותו בתקופה קשה שכזו. בזכות הרושם שהותירה בנו עו"ד טולדנו הליווי ארוך השנים (מאז ועד היום) הן בשנים הטובות יותר והן בשנים הטובות פחות, ביתי הקטנה סיימה לימודי משפטים וכעת עושה התמחות בבית משפט, בשאיפה להיות לעזר לנשים אחרות כמו שהייתה עו"ד טולדנו עבורנו.

ש.

עדיין לא מוצאת את המילים להודות.
מרגישה שהמילה תודה קטנה מידי.. תודה על הליווי המסור, הקרוב, האמיתי והרגיש.
תהליך שהפך לנו את החיים וטלטל אותם אבל את היית עוגן משמעותי ויציב ששמר עלינו.
את אישה עוצמתית וחזקה ויחד עם זאת רגישה ועדינה ואפשר להרגיש אותך גם בלי מילים, במבט.
תודה ושוב תודה

י. ג.

עו"ד טולדנו היא אישה נבונה, רחבת אופקים גם מעבר לדלת אמות המשפט, חרוצה ומדוייקת, דעתנית וחריפה באופן יוצא דופן.
היא ניחנה בכושר ביטוי יוצא מן הכלל ושימוש נדיר בשפה העברית, על רבדיה העמוקים ביותר, בין אם בטיעונים משפטיים ובין אם בענייני היום יום.

א.ק.

בהופעותייך בבית משפט,
במהלך החקירות והטיעונים הארוכים,
ניחנת בהופעה מרשימה ונחושה והובלת את התיק באופן ראוי להערכה.

ט.

לאורך שנות היכרותנו יצא לי להתייעץ רבות עם גב' טולדנו שעה שנדרשתי להתמודד עם סוגיות מעולם התוכן של המשפט הפלילי. במסגרת היכרותנו התוודעתי לפרקליטה בעלת ידע מקצועי משפטי נרחב מאוד שהפגינה יכולת חשיבה ויכולות ורבאליות ברמה גבוהה מאוד . גב טולדנו בעלת יכולת ארגון וביצוע גבוהים, מסירות ודבקות במטרה, יכולת אבחנה טובה בין עיקר לטפל ותבונה מרובה. מעבר לכך גב' טולדנו בעלת ידע כללי נרחב מאוד, והינה בת שיח מאתגרת ביותר. אומר בפה מלא כי השהיה במחיצתה של גב' טולדנו מלמדת ומפרה.

נ.

.. בין היתר טיפלה בהצלחה בתיקים בהם הוצאו תעודות חסיון מורכבות.
כדרכה, התמודדה עם טענות ההגנה בהגינות ובנחישות, בהצלחה מלאה, בין היתר בבית המשפט העליון.

בלטה במיוחד יכולתה להתמודד באורח מקצועי, מכבד והוגן עם נפגעי עבירה בצד גילוי אנושיות וחמלה כלפיהם.
זכורות לי היטב פניות תודה והערכה כלפי הגב' טולדנו מצד נפגעות עבירה, במהלך אחד התיקים הקשים ביותר שדן בעבירות מין במשפחה ומעשים שבוצעו כלפי מתלוננות רבות.

ז.
דילוג לתוכן