זו שאלה שעולה לא פעם אצל אנשים שמוזמנים לחקירה. לפעמים היא נשאלת מתוך פחד או בלבול, ולפעמים מתוך מחשבה שאם אדם יצליח להרחיק את עצמו מהאירוע, החקירה תסתיים מהר יותר או שתוצאתה תהיה טובה יותר עבורו. התשובה המשפטית הקצרה לשאלה הזו עשויה להפתיע אתכם: כאשר מדובר בחשוד שנחקר במשטרה, אין איסור כללי בחוק שקובע כי עצם אמירת שקר בחקירה היא עבירה. במובן הזה, חקירה במשטרה אינה דומה לעדות בבית משפט, שם מסירת עדות שקר היא עבירה פלילית.
חשוב לדייק: יש מצבים שבהם מסירת ידיעה כוזבת, פעולה שנועדה להכשיל חקירה, או שיבוש מהלכי משפט עלולים, בנסיבות מסוימות, להוות עבירה בפני עצמם. אבל כאשר מדברים על חשוד שמוסר גרסה בחקירה, השאלה החשובה אינה רק אם מותר לו לשקר, אלא האם כדאי לו לשקר.
כאן התשובה שונה לגמרי. כי ברוב המקרים, שקר בחקירה הוא אחת הדרכים הקלות ביותר לסבך את הנחקר, גם כאשר החשד המקורי אינו חמור כפי שהוא נדמה באותו רגע.
למה אנשים משקרים בחקירה?
לא כל שקר בחקירה נולד מתוך תחכום או רצון להונות. לעיתים הוא נולד מלחץ, בושה, פחד, או משלל סיבות אחרות. אדם יכול לחשוב שאם יסתיר פרט מסוים, ימעיט בחשיבותו של אירוע, או ייתן הסבר שנשמע נוח יותר, הוא יעזור לעצמו. בפועל, ברוב המקרים שקר עלול ליצור קושי גדול יותר.
לפעמים אדם משקר על פרט שנראה לו שולי, אך בהמשך מתברר שהפרט הזה משמעותי. לפעמים השקר נועד להרחיק את האדם מהאירוע, אך בפועל הוא קושר אותו אליו בצורה מורכבת יותר. ולפעמים השקר יוצר סתירה מול ראיה אחרת, גם כאשר לגבי עיקר הדברים הייתה לנחקר אפשרות למסור הסבר פשוט יותר.
למה שקר בחקירה מסוכן?
חקירה אינה מתנהלת בחלל ריק. בדרך כלל, עוד לפני שהנחקר נכנס לחדר החקירות, יש לחוקרים מידע לגבי האירוע הנחקר: עדויות של אנשים אחרים, מסמכים, תכתובות, צילומים, איכונים, וכן הלאה. כאשר נחקר מוסר גרסה שאינה נכונה, הוא לא תמיד יודע מול אילו ראיות הגרסה שלו תיבחן בהמשך. שקר שנראה באותו רגע קטן או מועיל יכול להתגלות במהירות, ואז הבעיה אינה רק העובדה שהגרסה אינה נכונה. הבעיה היא הפגיעה באמינות של הנחקר. ברגע שנחקר נתפס בשקר, גם דברים נכונים שאמר עלולים להיבחן בזהירות רבה יותר. כלומר, השקר עשוי להפוך לנקודת חולשה משמעותית, ולעיתים הוא יקשה מאוד להסביר בהמשך את הגרסה האמיתית.
ומה לגבי "שקר קטן"?
גם שקר קטן בחקירה יכול לקבל משמעות גדולה. לא תמיד בגלל תוכן השקר עצמו, אלא בגלל מה שהוא אומר על אמינות הגרסה. כאשר נחקר מוסר פרט שאינו נכון, והדבר מתגלה, עולה מיד השאלה מדוע בחר לומר אותו. האם פחד? האם ניסה להסתיר משהו? האם ביקש להרחיק את עצמו מהאירוע? גם כאשר יש לכך הסבר אנושי, השקר עלול לפתוח שאלות נוספות. לכן לא נכון להניח ששקר קטן יישאר קטן. בחקירה, גם פרט שנראה שולי בזמן אמת יכול לקבל משקל בהמשך.
ההבדל בין אמת, שתיקה ושקר
בחקירה יש אפשרויות נוספות מלבד אמת או שקר מוחלטים. יש מקרים שבהם נכון למסור גרסה מלאה ומדויקת. יש מקרים שבהם נכון למסור גרסה מצומצמת וזהירה. ויש מקרים שבהם עולה השאלה האם להשתמש בזכות השתיקה, שעומדת למי שנחקר כחשוד. כלומר, חשוד רשאי לא להשיב לשאלות כדי שלא להפליל את עצמו. יחד עם זאת, השימוש בזכות השתיקה אינו החלטה פשוטה או אוטומטית. שתיקה עשויה לקבל משמעות בהמשך, ולכן חשוב להבין מתי נכון להשתמש בה ומה ההשלכות האפשריות של הבחירה הזו.
מה שבדרך כלל מסבך יותר מכל הוא לא שתיקה ולא מסירת גרסה מדויקת, אלא המצאת סיפור. גרסה מומצאת מחייבת את הנחקר להמשיך ולהחזיק בה גם מול שאלות נוספות, ראיות חדשות או סתירות שמתגלות בהמשך. וככל שהחקירה מתקדמת, כך קשה יותר לתחזק גרסה שאינה אמת.
ומה לגבי עד שמוסר עדות?
חשוב להבחין בין חשוד לבין עד.
כאשר אדם נחקר כחשוד, עומדות לו זכויות מסוימות, ובהן זכות השתיקה והזכות שלא להפליל את עצמו. לעומת זאת, אדם שמוסר עדות אינו באותו מעמד. ככלל, עד נדרש להשיב לשאלות. אך גם עד אינו חייב להשיב על שאלה שהתשובה עליה עלולה להפליל אותו. לכן, אם אדם מוזמן למסור עדות ומרגיש שהתשובות עלולות לסבך אותו, לא נכון לנסות "להסתדר" באמצעות תשובות לא מדויקות. במצב כזה כדאי לעצור ולשקול קבלת ייעוץ משפטי.
מה נכון לעשות במקום להמציא גרסה?
כאשר לא זוכרים פרט מסוים, לא חייבים להשלים אותו באמצעות ניחוש. אם לא יודעים – נכון לומר שלא יודעים. אם לא מבינים את השאלה, צריך לבקש הבהרה. ואם עולה חשש שהתשובה עלולה להפליל, לא כדאי לאלתר תשובה. במצב כזה, אם ניתן, יש לעצור ולבקש להיוועץ בעורך דין.
תפקידו של עורך הדין הוא לסייע לנחקר להבין מה עומד מאחורי כל שאלה, מהן הזכויות שעומדות לו, ומה המשמעות האפשרית של כל דרך פעולה. המטרה אינה לבנות גרסה מלאכותית, אלא להימנע מתשובה פזיזה, לא מדויקת או כזו שעלולה לסבך את הנחקר בהמשך.
אז האם מותר לשקר בחקירה?
במובן הצר, אין איסור כללי על חשוד לשקר בחקירה כפי שקיים איסור על עדות שקר בבית משפט. אבל זו תשובה חלקית בלבד. השאלה החשובה יותר היא מה יקרה לגרסה שנמסרת, איך היא תיבחן מול ראיות אחרות, ומה תהיה המשמעות שלה בהמשך. בחקירה, שקר אינו רק תשובה לא נכונה; לעיתים הוא הופך לבעיה בפני עצמה. לכן, ברוב המקרים, הבחירה הנכונה אינה שקר, אלא מסירת אמת מדויקת וזהירה, שימוש בזכות השתיקה במקרים המתאימים, וקבלת ייעוץ משפטי לפני שמחליטים כיצד להשיב.
ואם עולה חשש שהתשובה עלולה להפליל, לא כדאי לאלתר תשובה. כדי להבין עד כמה אלתור או ניחוש עלולים לפגוע בגרסה שלכם, מומלץ לקרוא על טעויות שאנשים עושים בחקירה וכיצד להימנע מהן.
אם זומנתם לחקירה ואתם מתלבטים כיצד נכון למסור גרסה, ניתן לפנות אלי כאן.